טקסים פולחניים החיצוניים והמציאות הפנימי של סאלאט

" עם ענוה ועבדות, תשתחוה בהערצה ותשתטח לפני האלהים ושבח את קדושו, וחפש אחדות איתו".  
 אמיר – על – מו'מננין עלי ( שלום עליו )

משמעו של המלה סאלאט ( תפלה ) הוא " קריאה " ולהבצע זה לחפש קרבה לאל. טקס פולחני של התפלה מקלט בספרים, ובאסלאם אנשי אמונה שמים אותו בפרקטיקה. מציאות פנימית של התפלה, בכל אופן, כולל את המסתורינים שהנביאים וה" אוראפה " ( סופיים) מאשרים בעבודתהם.  

 במסע סאלאט, פרופסור אנגה מראה שהריטואלים החיצוניים והתכוננות הפנימי עוזרים לחזק אחד את השני כדי להיות כאחד שלם, כך המתפלל מקדם צעד צעד לאלהים, ומוביל ל" טרנספורמציה של הנשמה הבשרי לנשמה האלהי. ריטואלים החיצוניים והתכוננות הפנימי מרשים לו להשיג מצב של דבקות אמתית ולהיות כעד לכבוד האל.

בזמני התפלות באסלאם, בצוע השבחים ומסתורין יציבות הגוף בתפלה הם לימודים מאוחדים מאד. במיוחד, תאור לימודים בתפלה הוא עובר מעבר מחשבות איש, והם כמובן בין הגילוים ללב ולנשמה הטהורים של הנביא הקדוש של אסלאם, האזרת מוחמד ( שלום עליו )  

בתפלה, הלב,הדקלום, ויציבות הגוף של איש בעל אמונה מחפש רק אמת אחד, והיא זיכרון המשפט לא ילאה יללא אללאה ( לא קיים אף אל רק האל ), כך אמר הנביא הקדוש: " ג'ולו לא ילאה יללא אללאה ותהיה מוצל". 

 גו'לו היא מלה אימפרטיבי בצורה רבים ומשמעותו הוא, עם כל המאמץ לשחחר את הלב מכל הרצונים, ולאסוף את כל הכחים הפנימיים, מלים, ותנועות הגוף בזמנו שאומרים לא ילאה יללא אללאה, ותהיה מוצל.

_____________________________
 התיחסות
Molana Shah Maghsoud Sadegh Angha, Al-Salât, the Reality of Prayer in Islam, Riverside, CA, USA, M.T.O. Shahmaghsoudi Publications® , 1998, pp. 78-79